ממשלת ישראל החליטה כי בקרוב יצטרכו כל אזרחי המדינה להתייצב ולהרשם על פי טביעות האצבע שלהם. ההחלטה עוררה הדים רבים בקרב אזרחים וגופים שונים. כבר כיום השימושים הנפוצים בטכנולוגיה הביומטרית הינם בקרת כניסה ודיווח במקום העבודה באמצעות שעון נוכחות. מפי מומחים בתחום פיתוח מערכות דיווח נוכחות ( שעוני נוכחות ) ובקרה כניסה אפשר להבין שבשילוב אמצעים ביומטריים אפשר להשיג אבטחה מצד אחד , מניעת זיופים מצד שני וצנעת הפרט מצד שלישי ואין הכרח לוותר על רובד כלשהו על חשבון השני.
הטכנולוגיה לזיהוי ביומטרי מככבת זה כחמש שנים בתחום הביטחון, בקרת כניסה ופתרונות דיווח באמצעות שעון נוכחות. הביומטריה עוסקת באימות זהותו של אדם לפי מאפיינים ביולוגיים, שהם חלק יחודי של כל אדם ואינם ניתנים להעברה לאדם אחר. נהוג לכלול גם בתחום הביומטריה מאפיינים נרכשים (התנהגותיים) של אדם, אולם אלה מוגדרים כדרגה נמוכה יותר של אמינות בתוצאה.
בתחום הראשון נכללים: DNA, טביעת אצבע, גיאומטרית כף היד, אישון-העין ( IRIS ), זיהוי פנים וקול. בתחום השני נכללים: חתימה ידנית, קול. בין הטכנולוגיות שהוזכרו, טביעת האצבע היא הנפוצה ביותר משום שהיא:
א. ותיקה ומוכרת בעלת יחס עלות תועלת גבוה עם שימושים כגון דיווח באמצעות שעון נוכחות ביומטרי
ב. כוללת סנסורים-קוראים שמותאמים לשימושים שונים: מחשבי כף יד, טלפון, מסופי בקרה, עכבר ועוד.
ג. בעלת אמינות גבוהה בתוצאות.
שני סוגי השימוש הנפוצים הם אימות וזיהוי.
אימות ( ידוע גם כ 1:1 ) – המערכת יודעת את זהות המשתמש ורק מאמתת אותו לפי המאפיינים הביומטריים.
זיהוי ( ידוע גם כ 1:n ) – על המערכת להחליט על סמך המאגר, מיהו המשתמש לפי המאפיינים הביומטריים בלבד. ע"י שמוש בדיווח כזה , האצבע של עובד המדווח באמצעות שעון נוכחות ביומטרי היא למעשה התג המגנטי הקלאסי שהיה מוכר עד כה כשיטת הדיווח הסטנדרטית.
ככל שמאגר הנתונים גדל, כך גדלה ההסתברות שיותר ממבוקר אחד ימצא תואם, ולכן ספקי פתרונות בתחום שעוני נוכחות מתקדמים ובקרת כניסה מגבילים את עצמם למאות או אלפים בודדים של זהויות במאגר. סיבה נוספת להגבלה היא זמן החיפוש, שגדל מול מאגר גדול. תהליך אימות וזיהוי הוא סטטיסטי ולכן כדי לקבל סף התאמה גבוה יותר, המערכת תפיק מספר גדול יותר של נדחים, גם אם המאומת ומזוהה מוגדרים במערכת.
יש לבחור את הסנסור המתאים ביותר לסביבה. בסביבה שבה יש לכלוך ואבק, למשל, אין להשתמש במרכיבים אופטיים. בטכנולוגיות שרגישות לאור וצל, אין להשתמש במקומות שבהם תנאי התאורה משתנים. שעון נוכחות במקרה זה חייב להימצא תחת קורת גג ולא חשוף לשמש.
בחירת שיטת הבקרה אימות או זיהוי.
משתמשים רבים מעדיפים את שיטת הזיהוי שבה אין צורך שהמבוקר יזדהה באמצעות כרטיס או קוד.
בכל טכנולוגיה יש אחוז מסוים (עד 3%) באוכלוסייה שהמאפיינים הביומטריים שלהם אינם מתאימים לה ברכיבים המסחריים הנפוצים דוגמאת שעון נוכחות ביומטרי.
המערכת החדשה צריכה לתת מענה לאוכלוסייה זו.
שמירה על פרטיות.
המידע במערכת נגזר ממידע אישי של מבוקר. יותר ויותר ארגונים ופרטים אינם מוכנים שמידע כזה ישמר במאגרים של החברה משום שהוא עלול לזלוג לגורמים לא מוסמכים, במקרים אלה ניתן להשתמש בכרטיס חכם לאחסון המידע, כך שהמבוקר/עובד מביא את החתימה האלקטרונית שלו איתו ומאמת אותה מול שעון נוכחות או בקר כניסה. דרישה זו נעשית יותר ויותר נפוצה.
לסיכום, יש הכרח לבחור מערכת הנותנת את מירב הפתרונות והשימושים המוצגים בכתבה זו על מנת להשיג שרידות גבוהה ואמינות בשימושי בקרת כניסה ובדיווח שעות עבודה באמצעות שעון נוכחות ביומטרי.
